Berachot 31-32: Wrestling with God

Just a quick insight which might color some of the gemaras here. While the hitpael form of PLL means to pray, it also means to argue or debate. To cite Jastrow to prove this:

Also, to "intercede".

Now consider the following gemaras. On 31b:

אל הנער הזה התפללתי א"ר אלעזר שמואל מורה הלכה לפני רבו היה שנאמר וישחטו את הפר ויביאו את הנער אל עלי משום דוישחטו את הפר הביאו הנער אל עלי אלא אמר להן עלי קראו כהן ליתי ולשחוט חזנהו שמואל דהוו מהדרי בתר כהן למישחט אמר להו למה לכו לאהדורי בתר כהן למישחט שחיטה בזר כשרה אייתוהו לקמיה דעלי אמר ליה מנא לך הא אמר ליה מי כתיב ושחט הכהן והקריבו הכהנים כתיב מקבלה ואילך מצות כהונה מכאן לשחיטה שכשרה בזר אמר ליה מימר שפיר קא אמרת מיהו מורה הלכה בפני רבך את וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה אתיא חנה וקא צוחה קמיה אני האשה הנצבת עמכה בזה וגו' אמר לה שבקי לי דאענשיה ובעינא רחמי ויהיב לך רבא מיניה אמרה ליה אל הנער הזה התפללתי:

Perhaps simply that I prayed for this son, as opposed to another one. But we can take this as interceding or disputing on behalf of this son, and thus an expansion of just what the dispute or intercession was about.

More so this gemara, a bit lower down:

ואמר רבי אלעזר חנה הטיחה דברים כלפי מעלה שנאמר ותתפלל על ה' מלמד שהטיחה דברים כלפי מעלה

It is not just the word al rather than el, meaning upon, but the dual possible meanings of ותתפלל.

And the same on Berachot 32a:

ואמר רבי אלעזר משה הטיח דברים כלפי מעלה שנאמר(במדבר יא, ב) ויתפלל משה אל ה' אל תקרי אל ה' אלא על ה' שכן דבי רבי אליעזר בן יעקב קורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין

R. Eleazar also said: Moses spoke insolently towards heaven, as it says, And Moses prayed unto the Lord.⁷  Read not el [unto] the Lord, but 'al [upon] the Lord, for so in the school of R. Eliezer alefs were pronounced like 'ayins and 'ayins like alefs. 

This then feeds into the imagery a little bit down, of:

שמות לב, י) ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול וגו' אמר רבי אבהו אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו מלמד שתפסו משה להקדוש ברוך הוא כאדם שהוא תופס את חבירו בבגדו ואמר לפניו רבונו של עולם אין אני מניחך עד שתמחול ותסלח להם: 

Now therefore let Me alone that My wrath may wax hot against them, and that I may consume them, and I will make of thee a great nation.¹⁶  R. Abbahu said: Were it not explicitly written, it would be impossible to say such a thing: this teaches that Moses took hold of the Holy One, blessed be He, like a man who seizes his fellow by his garment and said before Him: Sovereign of the Universe, I will not let Thee go until Thou forgivest and pardonest them.