Berachot 29a: Havinenu

In Berachot 29a:

אמר רב ביבי בר אביי כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ מימות הגשמים מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים מתקיף לה מר זוטרא ונכללה מכלל ודשננו בנאות ארצך ותן טל ומטר אתי לאטרודי אי הכי הבדלה בחונן הדעת נמי אתי לאטרודי אמרי התם כיון דאתיא בתחלת צלותא לא מטריד הכא כיון דאתיא באמצע צלותא מטריד

R. Bibi b. Abaye said: A man may say 'Give us discernment' any time in the year except in the rainy season, because he requires to make a request in the benediction of the years.²²  Mar Zutra demurred to this. Let him include it [by saying], And fatten us in the pastures of Thy land and give dew and rain? — He might become confused. If so, by saying habdalah²³  in 'that grantest discernment' he might equally become confused? They replied: In that case, since it comes near the beginning of the Tefillah he will not become confused, here, as it comes in the middle of the Tefillah he will become confused. 

It seems that this is an instance of nishtaneh hametziut, since nowadays we daven from siddurim and would not be as likely to get confused by such an insertion. Should halacha change, or has it been established and stands as it stands?

In terms of Havinenu, the conclusion of the gemara is to say it because of tirda. The Shulchan Aruch so rules in Orach Chaim 110:1:

בשעת הדחק כגון שהוא בדרך או שהיה עומד במקום שהוא טרוד וירא שיפסיקוהו או שלא יוכל להתפלל בכוונה תפלה ארוכה מתפלל אחר ג' ראשונות הביננו ואומר אחריה ג' אחרונות וצריך לאמרה מעומד וכשיגיע לביתו אין צריך לחזור ולהתפלל ואינו מתפלל הביננו בימות הגשמים ולא במוצאי שבת ויום טוב:

However, in the Biur Halacha and Aruch Hashulchan, the idea is brought that nowadays one should not say it because of tirda because we don't have kavanah anyway. See the discussion here:

Now Playing:
Halacha from the Daily Daf: Berachos 29 -- 1) Forgot to say v'ten tal u'matar- what's the halacha? 2) Abridged tefillos-the halacha and do we say them today?

Speaker:Rabbi Chaim EisensteinGiven On:Sunday August 26, 2012

The Aruch Hashulchan writes:

אמנם בזמנינו לא שמענו מעולם מי שיתפלל "הביננו". והטעם פשוט: דבשלמא בימיהם שהיו מכוונים הרבה בתפילה – תיקנו "הביננו" לפעמים כשלא יוכל לכוין. אבל האידנא בלאו הכי אין אנו מכוונין כל כך, כמו שכתבתי כמה פעמים. אם כן למה לנו "הביננו"?

(ומהנכון היה להרגיל לאנשי חיל שנחוצים לעבודתם להתפלל "הביננו".)

which is sort of explaining the existing practice rather than explicitly outlawing it. But still, he makes the point that regardless, we are not having much kavvanah.

I wonder how much this has really changed. See the Yerushalmi (Berachot 17b) referenced in this blogpost at Shimush Chachamim, which I will cite in full:

Here is a fascinating Gemorah found in Yerushalmi Brachos at the end of Perek 2 Halacha 4 (Daf 17b at the bottom of the page.) A simple reading of the gemorah comes out that these Amoroim are saying that they didn't have kavana when davening! How could it be? What does this Gemorah mean? What is it coming to teach us? What can we take from it?

א"ר חייא רובא אנא מן יומי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בלבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא

שמואל אמר אנא מנית אפרוחיא

רבי בון בר חייא אמר אנא מנית דימוסיא

א"ר מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד מטי מודים הוא כרע מגרמיה

Granted that the Pnei Moshe explains by all these Amoroim the problem was is that they were thinking in learning (and for that reason weren't m'kavain in their tefillah.) Could be there are other mafarshim, tzrich l'ayin. With this pashut it certainly comes to answer a little bit. Obviously one would say our lack of ability to be m'kavain in Tefillah has nothing to do with the fact that we are so "tored" in our learning. Again, tzrich inyun into the whole thing. None the less a very interesting Gemorah.

I think the Pnei Moshe is right, that they were thinking in learning. Thus, the example of אמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא. And some people have an intellectual bent and others an emotional bent in their avodas Hashem. See also zman tefillah lechud and zman Torah lechud. But if so, perhaps this lack of kavanah is not so unique in our days after all. And it is not nishtaneh hateva. And we should of course work, in general, on having real kavvanah in our davening.