Shabbat 17-18: Bet Shammai vs. Bet Hillel on melacha completed on Shabbat

The Mishna on 17b:

מתני' ב"ש אומרים אין שורין דיו וסמנים וכרשינין אלא כדי שישורו מבעוד יום וב"ה מתירין

BETH SHAMMAI RULE: INK, DYES AND ALKALINE PLANTS¹⁷  MAY NOT BE STEEPED UNLESS THEY CAN BE DISSOLVED WHILE IT IS YET DAY;¹⁸  BUT BETH HILLEL, PERMIT IT. 

What is the nature of their dispute. Bavli, Yerushalmi, and Tosefta discuss it.

In Bavli, daf 18a:

דאמר רב אושעיא אמר רב אסי מאן תנא שביתת כלים דאורייתא ב"ש היא ולא בית הלל לב"ש בין קעביד מעשה בין דלא קעביד מעשה אסור לבית הלל אע"ג דקעביד מעשה שרי 

Now, however, that R. Oshaia said in R. Assi's name, Which Tanna [maintains that] the resting of utensils is a Biblical precept? It is Beth Shammai: then according to Beth Shammai, whether it [the utensil] performs an action or not, it is forbidden, while in the opinion of Beth Hillel even if it performs an action it is permitted. 

Thus, Bet Shammai will prohibit the completion of labor on Shabbat by vessels which belong to you, even though you do no action yourself on Shabbat. And Bet Hillel permit. One can connect this to various pesukim. Indeed, when Rav Yosef tries to bring the idea of shevisas keilim, he cites a brayta with a derasha:

א"ל רב יוסף ולימא מר משום שביתת כלים דתניא (שמות כג, יג) ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו לרבות שביתת כלים

The context of this pasuk:

יב  שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת--לְמַעַן יָנוּחַ, שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ, וְיִנָּפֵשׁ בֶּן-אֲמָתְךָ, וְהַגֵּר.	12 Six days thou shalt do thy work, but on the seventh day thou shalt rest; that thine ox and thine ass may have rest, and the son of thy handmaid, and the stranger, may be refreshed.
יג  וּבְכֹל אֲשֶׁר-אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם, תִּשָּׁמֵרוּ; וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ, לֹא יִשָּׁמַע עַל-פִּיךָ.	13 And in all things that I have said unto you take ye heed; and make no mention of the name of other gods, neither let it be heard out of thy mouth.

Thus, the preceding pasuk was about Shabbat. I could argue that on a peshat level, this וּבְכֹל אֲשֶׁר-אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם, תִּשָּׁמֵרוּ is a summary pasuk, inclusive of matters not only of Shabbat but shemitta and shochad and sheker, or even and specifically matters unmentioned. But one can see the derasha binding to the immediately preceding pasuk, with the word וּבְכֹל acting to include. And furthermore, if we are going to include something, consider that the immediately preceding pasuk declared that not only shall you not work, but neither shall your ox and ass work. It is not a far stretch to say that all of one's possessions shall not work.

This, then, is the dispute between Bet Shamai and Bet Hillel. Bet Shammai make this derasha while Bet Hillel do not.

Of course, this assessment of the root of their dispute is not universal. While Rav Assi, and Rav Oshaya, explained it this way, we see a bit earlier the dispute between Rabba and Rav Yosef:

ת"ר פותקין מים לגינה ע"ש עם חשיכה ומתמלאת והולכת כל היום כולו ומניחין מוגמר תחת הכלים (ע"ש) ומתגמרין והולכין כל היום כולו ומניחין גפרית תחת הכלים (ע"ש עם חשיכה) ומתגפרין והולכין כל השבת כולה ומניחין קילור ע"ג העין ואיספלנית על גבי מכה (ע"ש עם חשיכה) ומתרפאת והולכת כל היום כולו אבל אין נותנין חטין לתוך הריחים של מים אלא בכדי שיטחנו מבעוד יום מאי טעמא אמר רבה מפני שמשמעת קול א"ל רב יוסף ולימא מר משום שביתת כלים דתניא (שמות כג, יג) ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו לרבות שביתת כלים

Thus, Rabba does not wish to give shivitat keilim as a reason, because this brayta must be according to Bet Hillel. But Rav Yosef does not appear to care. If so, both Bet Hillel and Beit Shamai maintain this prohibition of shevitat keilim, and we must explain their dispute otherwise.

If we look to the Yerushalmi, we see the following accounting:

דף יא, ב פרק א הלכה ה משנה  ב"ש אומרים אין שורין דיו וסממנים וכרשינן אלא כדי שישורו מבעוד יום וב"ה מתירין:

דף יא, ב פרק א הלכה ה גמרא  ומה טעמהון דבית שמאי (שמות כ) ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך.  כל מלאכתך גומרה מבעוד יום.  ומה טעמהון דב"ה.  ששת ימים תעשה מעשיך וביום.

The Yerushalmi continues to show how they apply each other's pesukim. See inside.

Bet Shammai says:

ח  שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ.

8 Six days shalt thou labour, and do all thy work;

If I may intrude into Bet Shammai, who says כל מלאכתך גומרה מבעוד יום, this is a careful reading of the pasuk. As a translation, שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, six days you shall work, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ, "and you will have done all of your work."

Meanwhile, Bet Hillel's pasuk is one which appeared above:

pasuk:

יב  שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת--לְמַעַן יָנוּחַ, שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ, וְיִנָּפֵשׁ בֶּן-אֲמָתְךָ, וְהַגֵּר.	12 Six days thou shalt do thy work, but on the seventh day thou shalt rest; that thine ox and thine ass may have rest, and the son of thy handmaid, and the stranger, may be refreshed.
יג  וּבְכֹל אֲשֶׁר-אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם, תִּשָּׁמֵרוּ; וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ, לֹא יִשָּׁמַע עַל-פִּיךָ.	13 And in all things that I have said unto you take ye heed; and make no mention of the name of other gods, neither let it be heard out of thy mouth.

He is taking the juxtaposition of uvayom, to show that you may even do the work on the Yom HaShevii. In what manner? Where the work continues of its own accord.

Some meforshim, perhaps suffering from Bavli bias, read shevisas keilim into Bet Shamai.

מתני' ב"ש אומרים אין שורין דיו וסממנים לעשות מהם צבע וכרשינן מאכל בהמה. ואומרים ב"ש שאסור להשרות אותם במים  אלא כדי שישורו מבעוד יום אלא אם תסתיים שרייתם מבעוד יום וב"ה מתירין ובגמרא נראה טעם מחלוקתם. גמ' ומה טעמהון דבית שמאי? שנאמר (שמות כה) ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ודורשים ב"ש כל מלאכתך גומרה מבעוד יום ואסרה תורה שמלאכתך תיעשה בשבת, אפילו אם המלאכה לא נעשית על ידך אלא ע"י כלים שלך, סוברים שגם הכלים צריכים לשבות ומה תעמהון דב"ה? ששת ימים תעשה מעשיך וביום כלומר, יש מלאכות שמותר שתיעשנה גם ביום השביעי, כגוך לשרות דיו וכיו"ב שהמלאכה נעשית מאליה. 

This seems possible, but not necessarily required.

The Tosefta has a slight variant:

ואלו עמדו בתשובתן אלא שב"ש אומרים (שמות כ) ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך שתהא כל מלאכתך גמורה מע"ש ובה"א (שמות כג) ששת ימים תעשה <מלאכה> [עושה] אתה כל ששה.

The square brackets are the words to include, a pointy brackets are words to exclude, according to whichever scholars decided it. (I haven't seen the manuscripts or sevara behind this.) Note the word uvayom is not included. I am not sure how specifically to darshen this. Perhaps Bet Shammai say that the work must be completed during the six days, while Bet Hillel hold one can work with direct action all six, and if it then completes on its own, that is not action that you took. I am not sure.

If we wished to listen to the word in pointy brackets, we would get a completely different derasha for Bet Hillel. This would point to Shemot 35:2:

ב  שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, לַיהוָה; כָּל-הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה, יוּמָת.

2 Six days shall work be done, but on the seventh day there shall be to you a holy day, a sabbath of solemn rest to the LORD; whosoever doeth any work therein shall be put to death.

What is special about this pasuk is that תֵּעָשֶׂה  it is in the passive. Not "you shall do" but "shall be done". The tav in the beginning of the word תֵּעָשֶׂה is not indicative of masculine second person singular "you shall", but is indicative of feminine third person, since melacha is feminine "she shall".

Join that with the word וּבַיּוֹם, which we saw Bet Hillel darshen above, and we see a manner in which work can be done on Shabbat, even as you are not the one actively doing it.